<h1>יראים סימן קס"ט</h1>
<h2>דף קכג:</h2>
תנן ביבמות בהאשה שהלכה [קי"ח ב'] גזל אחד מה' בני אדם ואינו יודע מאיזה מהן גזל וכל אחד ואחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהם ומסתלק דברי רבי טרפון ר"ע אומר לא זו הדרך מוציאה מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד. ראינו בהלכות פסוקות דבני מערבא ר' טרפון ור"ע הלכה כר' עקיבא. וגזלן המשיב רשאי הנגזל לקבל [אע"ג דתניא בב"ק בהגוזל עצים [צ"ד ע"ב] הגזלנין ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן] וכל המקבל מהן אין רוח המקום נוחה הימנו. (ד)הא [אמר] ר' יוחנן בימי(ו) [רבי] נשנית משנה זאת. דתניא מעשה באדם אחד וכו' פי' בימיו נשנית משנה זאת לדורו, ולאחר דורו נתבטל ולא תקן ר' אלא לדורו. ובעל כרחנו פירושו כן הוא שהרי מצינו שהיו דנים דיני גזלות לאחר דורו של ר'. ומצינו כיוצא בו בשלהי אלו מציאות [ל"ג א'] דתניא ובתלמוד אין לך מצוה גדולה יותר מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד ומפרש בימי רבי נשנית משנה זו (והא תניא) פי' בימי רבי ולא יותר. וכן [הא דאר"ח בימי] (בחנניה בן חכנאי) [נחמיה בן חכליה] נשנית משנה זו בשבת פ' כל הכלים [קכ"ג ב'] פיר' לא נישנית אלא בימיו, והא דקתני התירו וחזרו והתירו לא שהיה צריך היתר אך הנהיגו מעצמם איסור התקנה ראשונה והתירו פירושו העבירו המנהג.
